איך לפתח מוצר ראשוני (MVP) דיגיטלי במינימום סיכון ומשאבים.

אם יש משהו אחד שכדאי שתזכרו מתוך המאמר הזה, הוא שפייסבוק בתחילת הדרך נראתה ככה:

Facebook first homepage

במאמר הזה אסביר בגובה העיניים מה זה פיתוח של MVP כמוצר דיגיטלי, איך לעשות את המוצר בכמה שפחות סיכונים ולהמחיש באיזה מכשולים נפוצים יזמים נתקלים.

כדי להתחיל נכיר קודם את שני המושגים המרכזיים: 

  • מוצר דיגיטלי.

  • MVP.

מה זה מוצר דיגיטלי?

מוצר דיגיטלי הוא מוצר שקיים במרחב הדיגיטלי, הוא לא פיזי כמו שולחן או סמארטפון, והדרך שלנו להשתמש בו הוא דרך ממשק משתמש מוחשי (UI).

יש 3 סוגים עיקריים של מוצרים דיגיטליים:

אפליקציות מובייל (Mobile Apps)

אפליקציות מובייל פותחו קודם כל לשימוש בסמארטפון (Mobile First) וניתן להשיג אותן בעיקר בחנויות אפליקציות כמו Google Play וה-App Store של אפל. 

אפליקציות לפעמים עומדות בפני עצמן ולפעמים הן חלק ממערכת שכוללת גם מוצר פיזי.

אפליקציית מדרג

אפליקציית מדרג למשל עוזרת למצוא אנשי מקצוע אמינים, בעלי המקצוע שם עוברים תהליך אימות קפדני מצד חברת ״מדרג״,  והם מדורגים ע״י לקוחות שקונים שירות דרך האפליקציה, וכל מה שצריך כדי להשתמש זה להוריד אפליקציה לסמארטפון. 

הערך של המוצר: לעזור לישראלים לסמוך על אנשי מקצוע שהם לא מכירים.

לעומת זאת אפליקציית מובייל של שלט רחוק עוזרת לכל מי שיש יותר מדי שלטים רחוקים בבית לצמצם אותם למכשיר סמארטפון, כדי לשלוט במוצרים פיזיים אחרים, כמו טלוויזיה, מזגן, בית חכם ועוד המון חפצים. 

הערך של המוצר - להקל על לאנשים עם הרבה מכשירי חשמל לשלוט במכשירים עם אפליקציה אחת.

אפליקציות ווב (Web Apps) 

אפליקציות ווב הן אפליקציות שמאוחסנות ברשת, על גבי שרתים פיזיים, בשירותי ענן כמו של גוגל, אמזון או מיקרוסופט. שהמשותף להם, שהגישה אליהן הן דרך כל דפדפן אינטרנט בלי צורך בכניסה לחנות אפליקציות כדי להוריד מוצר.

למשל האפליקציה של רייזאפ עוזרת לי לשמור על תזרים מאוזן גם בחשבון בנק וגם בכרטיסי אשראי ולתת שורה תחתונה פשוטה. 

האפליקציה שולחת לי בוואטסאפ את התזרים שלי, ושאני רוצה יותר פרטים אני לוחץ על הודעה שמעבירה לדפדפן האינטרנט, שם כתוב ממש כמה יוצא כל שבוע על בילויים, קניות בסופר והאם אני מצליח לחסוך או מפסיד כסף.

הערך של המוצר - לקבל תמונת מצב פשוטה לתזרים שלי.

כשבאים אורחים צריך יותר קניות, חיים פעם אחת😉.

היתרון של אפליקציית ווב הוא שאין התעסקות בלהוריד אפליקציה לטלפון ושאפשר להשתמש גם דרך המחשב. חשוב לציין שגם באפליקציות ווב ומובייל, אם אין חיבור לאינטרנט - אין מוצר. וזה מוביל אותנו לקטגוריה השלישית.

אפליקציות דסקטופ (Desktop Apps)

אפליקציות דסקטופ הן אפליקציות שמורידים למחשב ומאוחסנים בתוך הזיכרון של המחשב. כאן אתם אולי מרימים גבה ושואלים ״אנשים עדיין מורידים תוכנות למחשב?״.

אז לפעמים זה קשור למתי אנשים משתמשים במוצר. למשל אנשים שעובדים במשרד עובדים לרוב מול מחשב, והם מוצפים בהודעות, המעבר טאבים בדפדפן או בין מחשב למובייל פשוט מסיח את הדעת. 

אפליקציית דסקטופ מעניינת יכולה למשל לרכז את כל ההודעות שלנו מפייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם, לינקדין וסאלק בחלון אחד. לאחרונה נתקלתי בכמה פתרונות כאלה, עדיין לא פגשתי פתרון מושלם.

פתרון שניסיתי ואישית לא ממליץ כל כך.

עוד נקודה מעניינת לאפליקציות דסקטופ היא שחלקן משרתות קהל מקצועי שדורש ביצועים חזקים כדי לעבוד טוב. 

בעבר היה לי סטודיו לעיצוב תוכן והייתי לקוח של חברת Adobe. הם מייצרים תוכנות (אפליקציות דסקטופ) ליוצרי תוכן כמו Photoshop לעריכת תמונות ו-Premiere לעריכת סרטים.

כדי לערוך סרטים עם ציוד מקצועי ולהפיק תוכן מורכב צריך הרבה כח מחשוב ושטח אחסון שלא שווה לעלות לענן כי פשוט צריך לחכות המון זמן עד שיעלה. מכאן שיש הצדקה לאפליקציית דסקטופ גם ב-2022.

עכשיו שיש לנו הבנה בסיסית לגבי סוגים שונים של מוצרים דיגיטליים נכיר מושג מרכזי נוסף שמתמקד ב״איך״ לפתח מוצר דיגיטלי.

מה זה MVP?

בקצרה, MVP היא גרסה ראשונית של מוצר. במוצרים דיגיטליים המטרה של MVP היא לוודא שהחזון והאסטרטגיה של המוצר מתאימות למה שהשוק צריך באמת במינימום מאמץ ומשאבים. 

במילים אחרות, זה לבנות מוצר כמה שיותר ״רזה״ שבאמת עונה על בעיה של אנשים כאן ועכשיו ושאנשים מוכנים ״לשלם״ עבור זה, דרך לתת זמן ומידע (כמו ברשתות חברתיות) או כסף (כמו מנוי חודשי לנטפליקס). 


MVP הם ראשי תיבות של Minimum Viable Product.

לעשות את המינימום ההכרחי מבחינת יכולות, תכונות, עיצוב.

Minimum = מינימום

הכוונה היא שיש לו זכות קיום בעולם והוא פותר בעיה שעבורה מעוניינים לפתח מוצר.

Viable = בר קיימא


מוצר שאפשר להשתמש בו כאן ועכשיו, לא הבטחה בעתיד, רעיון מופשט.

Product = מוצר

איזה איש מקצוע יכול לפתח מוצר MVP?

אני אוהב לחשוב על מומחים כ״דוקטורים״ וה״הדוקטור״ לבניית מוצר הוא ״מנהל מוצר״. מנהל מוצר נדרש להיות בעל ידע וכישורים בהרבה תחומים, אך לא בהכרח להיות איש הביצוע. הוא יכול לבוא מטעם סוכנות, סטודיו, מטעם לקוח או להיות פרילנסר.


מנהל המוצר מנוסה בניהול התהליך משלב הרעיון ועד הוצאתו לפועל לפי שיטה ברורה. 

לא כל אחד מתאים להיות מנהל מוצר כי זה  דורש הרבה מיומנויות כמו להבין עיצוב ממוקד-משתמש, להבין בסביבה העסקית של המוצר, יכולת להוביל ולהנחות מעצבים, מתכנתים ובודקים ובשפה המקצועית שלהם, להתנהל מול לחצים של תקציב, זמן ותקשורת עם בעלי עניין של המוצר.

הגדולה בפיתוח של מוצר דיגיטלי הוא לבנות תשתיות שיאפשרו לשנות ולפתח יותר את המוצר לפי צרכים עתידיים - זו המהות של MVP בסוף.

מנהלי מוצר מגיעים מרקעים שונה ויש להם מיינדסט שונה, ולמרות שכולם מגיעים למוצר פעיל, השוני הוא בדרך שהם עוברים.

  • מנהלי מוצר עם תפיסה הנדסית בולטת, שמבקשים אפיון מדויק ומפורט לפני פיתוח כדי למנוע טעויות מראש. תמצאו כאלו לרוב בבתי תוכנה וחברות לפיתוח אפליקציות.

  • מנהלי מוצר עם תפיסה עיצובית בולטת, כאלו שעורכים ניסויים קטנים ומפתחים מוצר דיגיטלי מסקיצות, ניסויים ומחקרי משתמשים ומתכתבים עם משתמשים בשפה שלהם. תמצאו כאלו בסטודיואים (סטודיו בגוף רבים) לעיצוב גדולים.

  • מנהלי מוצר עם תפיסה טכנולוגית, כאלו שמחפשים יעילות גבוהה באופן מתמשך, אוהבים טכנולוגיות ושיטות ניסיוניות ונוגעים בכל מה חדש כי עבורם הטכנולוגיה היא עצם האתגר. מנהלי כאלו בולטים בסטארטאפים או חברות ייעוץ חדשנות טכנולוגית.

  • מנהלי מוצר עם תפיסה יזמית, שמבינים שחייבים לשחרר מוצר לשוק מהר במינימום מאמץ ולפעמים צריך לעשות ויתורים כואבים כי האויב של הטוב הוא המושלם. אישית לא פגשתי הרבה כאלו שעובדים עבור אחרים כי הם כנראה יזמים בעצמם.

אין פה עניין של נכון ולא נכון, יש את מה שנכון למוצר שלכם, למשאבים ולנקודת זמן שאתם נמצאים בה. זה ממש מבלבל ולהביא את ה״דוקטור״ הלא נכון לתהליך עלול לחסל רעיון עם פוטנציאל.

יזמים משקיעים כל כך הרבה משאבים בפיתוח מוצר ובסוף נכשלים, עוד לפני שהספיקו לכסות את ההוצאות, מכאן ש-MVP הוא שלב קריטי.

מיומנו של מנהל מוצר:

״פגשתי הרבה יזמים שמעוניינים באפליקציות ומשקיעים מאות אלפי שקלים בשלב מוקדם מדי של העסק בלי לוודא שאנשים באמת מבינים את המוצר.

בנוסף ראיתי עיכובים של חודשים בעלייה לאוויר כי מחכים למוצר מאוד מפותח ומושלם לפני שהוכיחו היתכנות. לעלות מוצר לא חייב להיות מסובך או יקר, הוא פשוט חייב להיות ברור למשתמש.

זה תסכל אותי, כי ראיתי בכמה קלות אפשר היה למנוע בעיות כאלה, זה הוביל אותי למה שאני עושה היום, ליווי יזמים להתמקד בגישה של ״פיתוח רזה״ תוך כדי שהם עובדים על המוצר שלהם״

למה אנשים מפתחים מוצרים דיגיטליים ולמה ספציפית MVP?

אנשים מפתחים מוצרים דיגיטליים מסיבות מגוונות. עם זאת, הסיבה המרכזית שמוצר דיגיטלי מצליח הוא בגלל שהמוצר פותר אתגר שכואב לאנשים.

סוגי כאבים נפוצים שמובילים לפיתוח מוצרים שפגשתי:

  • לתקשר יותר טוב עם אחרים.

  • להפוך תהליך מורכב לפשוט.

  • להיות יותר מתואמים בצוות.

  • לקצר תהליכים ארוכים.

  • להפוך תהליך ידני לאוטומטי.

  • כדי לתרום לרווחה האנושות, לחברה.

  • כדי להנגיש מידע והזדמנויות לאחרים.

  • כדי לגרוף לרווח כספי.

עניין המוטיבציה ממש קריטי להצלחה של כל מוצר. 

כשיזם חושב "אני רוצה לעשות מוצר דיגיטלי שיקח כסף מידיים של אנשים בעולם וישים אותו בידיים שלי" הוא חושב על להטיב עם עצמו, אנשים בפועל לא רוצים לעבוד עם אדם שחושב רק על עצמו ולכן סיכוי סביר שזה לא יצליח.

לעומת זאת, לפתור אתגר כמו "איך אני עוזר לאנשים להשתתף בשוק העולמי ולמכור את הסחורה שלהם דרך האינטרנט צורה ברורה ופשוטה".

ג'ק מא מייסד ״עליבאבא״, ״עלי אקספרס״ הפך למיליארדר בזכות שהכניס את סין למסחר הבינלאומי באופן פשוט וידידותי באמצעות האינטרנט.

ברגע שיש הבנה לגבי ׳מה כואב לאנשים׳, למה לא לחשוב בענק ולעשות מוצר מושלם? למה ״להתפשר״ על מוצר MVP?

למה לפתח מוצר בר קיימא מינימלי (MVP)? 

ברור שכיף לפנטז על מוצר שתורם למיליוני אנשים ואפילו להרוויח על זה כסף. והחלום על המוצר המדהים - צריך לשאוף להגיע אליו. 

אבל האם באמת אפשר לעשות הכל עכשיו?

האם יש מספיק מידע על משתמשים? אולי רק מיעוט של אנשים חושבים שהרעיון פותר אתגר כואב, אין סיפור גדול. ואם כואב, אולי לא מתאים להם להשתמש במוצר דיגיטלי בכלל.

האם יש שוק לזה? העובדה שמשהו כואב, לא אומרת בהכרח שאנשים מוכנים לשלם עבור זה. ואם מוכנים לשלם, האם יש אופק לאן לגדול? האם יש ביזנס? כמה גדול?

האם אפשר לפתח את המוצר ברמה טובה מספיק? אולי אין טכנולוגיה מספיק טובה עדיין, ואול כי צריך מהנדסים ואנשי מקצוע שקשה לגייס.

מה שחשוב להבין שבתחילת הדרך חסר המון מידע כדי לקבל תמונת מצב אמיתית, יש כל הרבה חוסר ודאות, שאלות והחלטות לקבל. ואם זו תמונת המצב, אז חשוב לפזר את הסיכון לאורך זמן.

כ-90% ממי שפותח סטארטאפ - נכשל. תהיו ב-10% שמחליט נכון.

איך מחליטים נכון?

  • לבדוק את מציאות  לפני שהוא פועל - אנשים, שוק, טכנולוגיה, סביבה.

  • לערוך ניסויים קטנים ומדודים - פיתוח מינימלי, בדיקה של תובנות חדשות, שיווק מבוקר.

  • להפריד בין עיקר לטפל - מה צריכים עכשיו? מה אפשר לדחות לאחר כך.

  • לחקור טעויות ולשפר תוך כדי תנועה - להיכשל בניסוי זה בסדר. איך משפרים עכשיו כדי שאחר כך לצמצם אפשרות שזה יקרה.

  • לדעת לייצר הזדמנויות מהמצב הקיים - העובדה שהמוצר לא במצב המושלם, לא אומר שאי אפשר להרוויח ממנו. אולי משתמשים מקבלים מספיק ערך אפילו בשלב מוקדם אפשר לבדוק שאלות עסקיות כמו: באיזה שלב כדאי להציע תשלום?  האם יש קשר ישיר בין מה שהם מקבלים לכמה שהם ישלמו? איזה אפשרויות יש לאנשים אם לא ישתמשו במוצר הדיגיטלי שלי?  כמה הם ישלמו אז?  באיזו תדירות כדאי לבקש תשלום? פעם אחת? כל שנה? כל חודש? אם המוצר ניתן בחינם למשתמש, מי יוכל להפיק תועלת מהשימוש הזה? איך זה תורם לו? האם יש לי רשות למסור מידע על משתמשים? איזה סוג של מידע?

פירוק תהליך ארוך לגורמים קטנים מאפשר להנות מהצלחות קטנות, מוריד את הסיכון ומאפשר לצבור יותר ידע, כסף, ואנשים כדי לפתח מוצר בכיוון מדויק יותר.

איזה אפשרויות קיימות בשוק לפיתוח מוצר דיגיטלי?

לבנות מוצר MVP זה מסע, וכמו כל מסע, דברים יכולים להשתבש מאוד וללכת לאיבוד אם לא מכירים את הדרך. 


כדי לגשת לתהליך בשקיפות מצרף כאן השוואה על כל הסוגים האפשריים לפיתוח מוצר דיגיטלי MVP.

גישות שונות לפיתוח מוצר ראשוני

מי אחראי על פיתוח מוצר למה כדאי מה לקחת בחשבון
פיתוח בסוכנות יעודית (יעוץ חדשנות, בית תוכנה, סטודיו לעיצוב, פיתוח למידה) הם יעשו הכל מא׳-ת׳ אתם חייבים להגיע מאוד אבל מאוד סגורים על מה צריך, פחות גמישות לשינויים מומלץ להגיע עם אסטרטגיה מראש, עדיף כתובה בסוף הם עוסקים בפיתוח הרעיון שלכם, עלויות פיתוח בבית תוכנה מהשורה הראשונה ידברו ב-מאות אלפי שקלים.
לשכור ולנהל צוות חיצוני בעצמך כי יש לך רקע חזק בניהול מוצר, מאפשר שליטה על כל פרמטר, הזדמנות לחסכון כספי משמעותי חובה רקע מוקדם בניהול מוצר, להבין את המונחים המקצועיים וידע בניהול מעצבים ומפתחים, במידה והולכים על מיקור חוץ - חיסכון כספי משמעותי במידה ושולטים בשפה, אם לא יודעים איך לגשת לזה עלולים לאבד שליטה על עלויות ואפילו לצאת בלי מוצר.
לעבוד עם one man show חסכון כספי, לא להתעסק עם הרבה אנשים מי שטוב בעיצוב לא בטוח טוב בתכנות, מי שטוב בתכנות לא בטוח טוב בכתיבה, חוסר ידע עסקי, איש מקצוע יודע לבנות אבל לא מבין את הערך העסקי של המוצר.
לעבוד עם מישהו בתחילת דרכו כי התקציב מאוד נמוך ובכל זאת רוצה להריץ משהו. עלולים לקבל מוצר לא איכותי שמשתמשים לא מסוגלים להשתמש בו. מה שזול עכשיו עולה אחר כך ביוקר. זה סבבה כפיילוט, אבל אל תקראו לזה ״מוצר״.
לפתח MVP במסגרת אקסלרטור (מאיץ יזמות) ליווי, תמיכה ולקבל מוצר שמוכן לעבודה ויתור על אחוזים במיזם בשלב מוקדם מאוד, חלק אקסלרטורים מבקשים תשלום בנוסף לאחוזים.
גיוס שותף טכנולוגי או שותף מנהל מוצר (CTO/CPO) לפזר את הסיכון, לבנות צוות, להוריד עלויות כספיות בשלב מוקדם. חלוקת אחוזים גבוהים ממיזם בשלב מוקדם, לאתר שותף טכנולוגי מתאים זו עבודה בפני עצמה, עלויות משפטיות ביצירת הסכם מייסדים, מקבל החלטות נוסף במיזם.
גיוס מנהל מוצר שכיר איש מקצוע מחויב לתהליך וזמין התחייבות למשכורת גבוהה עם קושי להעריך מראש את משך הפרויקט וצרכים נלווים, זמן בגיוס צוות מתאים.
גיוס מנהל חיצוני עם צוות משלו איש מקצוע שמסוגל לנהל אחרים וזמין, בעל עניין לסיים התחייבויות בזמנים שהתחייב, תשלום ברור. האם צוות מחוץ לישראל חסכון בעלויות משמעותי, לוודא שאינו לוקח הרבה פרויקטים בו זמנית שעלול ליצור עיכובים.

גם כאן, אין תשובה אחת נכונה לפיתוח מוצר. הכל תלוי איך אתם מחליטים לגשת לאתגר הפיתוח ואיך משקיעים את המשאבים שלכם.

סיכום

פיתוח של מוצר דיגיטלי הוא תהליך מתמשך ובתור יזמים בתחילת הדרך הכי חשוב לדעת לעצור ולהחליט מה המינימום ההכרחי שכדאי לשלב במוצר. זאת כדי להוכיח שאנשים באמת מעוניינים בו תוך כדי צמצום סיכונים והשקעה במשאבים חיוניים בלבד.

במאמר הזה, פירטתי מה הוא מוצר דיגיטלי, אילו מוצרים דיגיטליים נפוצים קיימים, 

תיארנו מה הוא מוצר בר קיימא מינימלי (MVP), מה התפקיד של מנהל מוצר בתהליך הפיתוח.

דנו במוטיבציה לפתח מוצר דיגיטלי ומה המשמעות של פיתוח מוצר MVP כדי למזער סיכונים עסקיים. ובסוף השווינו אפשרויות שונות לפיתוח מוצר דיגיטלי.

ככל שפיתוח מתקדם המוצר נראה יותר טוב ובעל יותר שימושים, אבל בלי אנשים שמשתמשים במוצר ומקבלים את המענה שחיפשו במוצר. למוצר אין זכות קיום.

פיתוח מוצר בר קיימא מינימלי הוא מסע שדורש הרבה כוחות נפשיים כי זו דרך ארוכה.

לעומת ניהול פרויקט שיש לו סוף ברור, ניהול מוצר הוא תהליך מתמשך.

ברמה האישית אני מקווה שהמאמר עשה קצת סדר וסיפק הכנה ראשונית לקראת התהליך שלכם.

וכמו שכתבתי בהתחלה, תזכרו שגם מוצרים מפורסמים כמו פייסבוק התחילו ברעיון חצי אפוי בראש של מישהו עם עיצוב בסיסי, המוצר הפך לבוגר ומופתח יותר עם הזמן. וזו כנראה שזו התורה של MVP במשפט אחד.

התחברת לדברים שלי?

1.תנו תגובה כאן למטה.

2.תשאירו טיפ בכוס הטיפים פה☕️

3. הרשמו לרשימת תפוצה, לפעמים אני אעדכן קצת תכנים.

Previous
Previous

מה זה פרדוקס הג׳וניור?

Next
Next

מה זה עיצוב תהליך עסקי?